סמכות ביהמ"ש לענייני משפחה לגבי מסתננים

: | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה תל אביב
25340-09
26.2.2010
בפני :
עליסה מילר

- נגד -
:
ס. ס.
:
1. פרקליטות מחוז המרכז
2. ב. ג. ס.

החלטה

בפני תביעת אבהות ותביעת מזונות קטין שהגישה התובעת כנגד הנתבע בה טענה כי הרתה במסגרת יחסים עם הנתבע והקטין נשוא התביעה הינו בנו.

 הנתבע הגיש בקשה לדחיה על הסף בטענה כי ביהמ"ש בישראל אינו מוסמך לדון בעניינם של הצדדים שאינם אזרחי ישראל והינם חסרי מעמד בישראל ובשל כך ביקש לבטל החלטה שהפנתה את הצדדים לביצוע בדיקת רקמות.

 ב"כ היועמ"ש כצד להליך סיפק את הפרטים הבאים:

התובעת ילידת 1965, הסתננה לישראל שלא כדין ביום ---.07. התובעת אינה אזרחית ישראלית והינה בעלת רישיון שהייה ב/1 מסוג הגנה זמנית. תחת שמה של התובעת רשום הקטין יליד ---.08 שאף הוא אינו אזרח ישראלי חסר מעמד ומוצמד לאימו.

 הנתבע, יליד 1986 אינו אזרח ישראלי בעל רישיון שהייה 2(א)5 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

 שני הצדדים נהנים מהגנה זמנית הניתנת כיום לאזרחי אריתריאה השוהים במדינת ישראל וכי לעת הזו שוהים התובעים והנתבע באופן חוקי ואין מניעה שביהמ"ש ידון בעניינם.

 לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני מקבלת את עמדת ב"כ היועמ"ש וקובעת כדלקמן:

 1.        כתב התביעה הומצא לנתבע בישראל. הנתבע הגיש בקשות שונות מטעמו והינו מיוצג ע"י הסיוע המשפטי.

2.         ההלכה היא כי אם הומצאה בישראל המצאה כדין לנתבע זר, קנה ביהמ"ש הישראלי סמכות לדון בתובענה לפיכך מטעם זה קנה בית המשפט הישראלי סמכות לדון בעניינו . ראה; בר"ע 173/73 וקסלבאום נגד שרבור פ"ד כח(1)561.

           כבר נקבע כי די במסירת הזמנה לדין לאדם אשר מצוי בישראל, אף אם מקום מושבו הרגיל הינו מחוץ לישראל, על מנת להקנות לבימ"ש ישראלי סמכות לדון בעניינו. הסברים נכונים מקל וחומר בעניינינו, שכן הצדדים מצויים בישראל כבר מיום 25.7.07 לפי הצהרתם במשרד הפנים.

 3.        חוק בית משפט לענייני משפחה, התשנ"ה 1995 הינו חוק בעל סמכות טריטוריאלית, וככזה חל על מי שנמצא בשטח מדינת ישראל. חוק בית משפט לענייני משפחה אינו קושר בין שאלת הסמכות לשאלת הזיקה של הצדדים למדינת ישראל ולא קיימת בו מגבלה של סמכות מבחינת הזיקה.

 4.        גם חוק מידע גנטי התשס"א - 2000, חל על מי שנמצא בשטח מדינת ישראל לפיכך לבית משפט לענייני משפחה סמכות ליתן לצדדים צו המורה על ביצוע בדיקת רקמות.

 5.        סעיף 27(4) לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, קובע כי על המדינות החברות באמנה להבטיח גביית מזונות עבור ילד והדברים יפים גם לעניינינו.

 אשר על כן , אני מקבלת את עמדת ב"כ היועמ"ש ומכל הטיעונים הנ"ל הבקשה לדחייה על הסף נדחית. כמו כן נדחית הבקשה לביטול ההחלטה המפנה את הצדדים לביצוע בדיקת רקמות.

ניתן לפרסום ללא שמות הצדדים.

ניתן היום, י"ב אדר תש"ע , 26 פברואר 2010 , בהעדר הצדדים.

ע. מילר, שופטת

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>